"אבודים בשנות העשרים" – הדרך למציאת עוגן ובניית מסלול חיים בתוך מציאות כאוטית

אתם בגילאי העשרים. רובכם לקראת סוף השירות הצבאי או לאחר השחרור.

על הנייר, זה השלב שבו החיים האמיתיים אמורים להתחיל. הזמן שבו כולם, מההורים ועד הרשתות החברתיות, הבטיחו לכם שזה הזמן שלכם "לטרוף את העולם", לחלום בענק ולהתחיל לסלול את הדרך המקצועית והאישית שלכם.

אבל המציאות? המציאות הנוכחית של צעירים בישראל בגילאי 20-30 מרגישה יותר כמו מסע ניווט בלי מצפן.  הדור שלכם חווה רצף היסטורי חסר תקדים. בראשית שנות הנעורים שלכם, העולם עצר מלכת בגלל הקורונה, ומיד לאחר מכן נשאבנו כולנו לסבבים של מלחמות שעדיין נמשכות. במקום לחוות שגרה של צמיחה בריאה, נאלצתם להתמודד עם הישרדות, חוסר ודאות מתמשך ולעתים גם עם משברים בבית – קשיים כלכליים או מתחים משפחתיים שהתעצמו בשנים האחרונות וערערו את הקרקע תחת רגליכם.

צעירים כיום מתמודדים עם מציאות חיים מתמשכת שמקשה על היציאה לדרך במגוון חזיתות:

השתלבות ראשונית (ומאתגרת) בעולם העבודה:

אתם עושים כעת את צעדיכם הראשונים בשוק תעסוקה מאתגר, כשהכותרות על מהפכת ה – AI   מרצדות מכל עבר. אתם חשופים לתחזיות קודרות, המנבאות את היעלמותם של מקצועות מסורתיים רבים מהעולם. דבר זה עלול ליצור בלבול וחשש לגבי הבחירות המקצועיות שלכם. הצורך למצוא את המסלול בסביבה משתנה שכזו יוצר לעיתים קרובות תחושת שיתוק.

ספיחים של מטענים רגשיים:

לא פשוט לצאת למסע חדש, כשהתרמיל על הגב כבד מאוד. רבים מכם נושאים עמכם ספיחים של עניינים רגשיים לא פשוטים, שהם נגזרת של השנים האחרונות: חוויות קצה משירות צבאי מורכב, תחושת אובדן חוסן, וחרדות שהתפתחו בעקבות המצב הכאוטי המתמשך במדינתנו.

דור המסכים והבדידות:

המיומנויות החברתיות, שאמורות להשתפשף באופן טבעי, הפכו מאותגרות יותר בעולם דיגיטלי. במציאות של סגרים, בידודים והתעצמות השימוש במסכים, קל יותר ללכת לאיבוד, לחוות קושי ביצירת קשרים משמעותיים ולהרגיש לבד גם כשאתם "מחוברים".

אם אתם מרגישים שאתם עומדים בצומת דרכים ולא יודעים לאן לפנות, חשוב שתדעו: הבלבול והקשיים האלו הם תגובה נורמלית לחלוטין למציאות לא נורמלית.

אז איך ממשיכים מכאן? כשהסביבה החיצונית משתנה ולא יציבה, הדרך היחידה להתקדם היא לבנות עוגנים פנימיים. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד אנחנו פועלים במספר מוקדים מרכזיים:

1. עיבוד ושחרור מטענים: זהו הבסיס. לנסות לייצר מקום בטוח לעבד את החוויות המורכבות שאתם נושאים עמכם, כדי לשחרר את מה שמעכב אתכם מלנוע קדימה.
2. יצירת נקודות אחיזה: נזהה את החרדות והמחשבות המעכבות, ונלמד טכניקות מעשיות להרגעת ה"רעש" הפנימי ולהחזרת תחושת השליטה לידיים שלכם.
3. חיזוק כישורים חברתיים: נחזק את הביטחון העצמי ואת המיומנויות הבינאישיות שנשחקו, כדי שתוכלו לייצר קשרים משמעותיים ובתקווה גם זוגיות ורשת תמיכה חברתית איתנה.
4. פיתוח מוטיבציה ואמונה: נפרק את המטרות הגדולות והמפחידות לצעדים קטנים ואפשריים. המטרה היא להפוך את הקיפאון לתנועה ולייצר מחדש אמונה ביכולת שלכם לסלול נתיב משלכם.

את/ה לא צריכים שיהיו לכם את כל התשובות עכשיו. אתם רק צריכים מקום שיעזור לכם למצוא נקודת אחיזה ראשונית, כדי שתוכלו להתחיל לגשש את דרככם בעולם בביטחון.

בואו נתחיל לסלול את המסלול שלכם, ביחד.